לפעמים, כשאני מכין מטופל להקזה, אני רואה את המבטים – כאלה של בלבול, לפעמים גם קצת חשדנות:
"עזרא… אני באתי בגלל כאב ברגל שמאל – אז למה אתה דוקר אותי דווקא ברגל ימין?"
ואני מחייך, כי זו שאלה מצוינת. ואפילו שאלה חכמה.
הקזה – זה לא סתם "לשחרר דם". זה שיח עדין עם מערכת שלמה של מסלולים, אנרגיה, חיבורים בין אברים – חוכמה עתיקה שדורשת כבוד.
אז למה דווקא שם?
בואו נתחיל מהבסיס – הכאב שאנחנו מרגישים הוא לעיתים תוצאה, לא בהכרח הסיבה.
כמו כשיש סתימה בצינור – הלחץ יופיע בקצה, אבל הבעיה בכלל נמצאת באמצע.
בהקזה, אנחנו מחפשים את המקור – לא רק את המקום שכואב.
למשל, נקודות מסוימות ברגליים משפיעות ישירות על הגב, על עמוד השדרה, על אגן הירכיים.
כשאני בוחר נקודה, אני בודק איפה יש עומס דם, איפה יש תקיעות, איפה הגוף צועק – גם אם המטופל עוד לא שומע.
"אבל איך אתה יודע איפה לדקור?"
אה, פה נכנסת האמנות.
אני מסתכל על צבע העור, על טמפרטורה, על רגישות.
אני מרגיש את הפולס – דופק שעובר מתחת לאצבעות – ומקשיב מה הגוף אומר לי.
כל נקודה נבחרת מתוך ניסיון, הקשבה, ודיוק.
זה לא ניחוש – זו קריאה במפה חיה.
"ומה קורה כשפוגעים בדיוק בנקודה הנכונה?"
כשההקזה מתבצעת במקום המדויק – התוצאה מורגשת מיד:
הכאב מתפוגג, התחושה חוזרת, השריר מתרכך.
ולא פעם המטופל אומר לי: "עזרא, לא האמנתי שזה יעזור… אבל משהו נפתח."
לסיכום…
הגוף שלנו לא תמיד שולח כאב במקום שבו מתחילה הבעיה –
והקזה נכונה, במקום הנכון, יכולה לשחרר לא רק את הכאב, אלא גם את מה שגרם לו.
אז בפעם הבאה שאתם רואים אותי הולך עם כוסות ודקירה לרגל השנייה – תדעו שיש שם סיבה עמוקה.
שלכם,
עזרא ברהום
מטפל בכוסות רוח, קורא את הגוף כמו מפה עתיקה – ומדליק מחדש את הדרך לריפוי.
