שלום לכם, יקרים,
עזרא ברהום פה, ואתם יודעים… אם הייתי מקבל שקל על כל פעם ששמעתי "עזרא, אין לי כבר סחוס בברך – מה אתה כבר יכול לעשות?" הייתי יכול לקנות חמור ולקרוא לו "סחוסי". 😄
אבל ברצינות – בואו נדבר רגע, בגובה העיניים.
שחיקת סחוס היא לא גזירת גורל. זה לא משפט סופי של "אין מה לעשות". זה סימן. סימן של הגוף שמבקש תשומת לב, חום, תנועה עדינה ו… זרימה.
"עזרא, הברך שלי חורקת כמו דלת ישנה" – ואני אומר: בוא נשמן אותה, אבל מבפנים
אחד הדברים היפים בכוסות רוח, הוא שאנחנו לא מנסים "להחזיר" סחוס – זה לא קסם.
אבל מה שאנחנו כן עושים, זה לעורר את הגוף לשלוח לשם דם.
דם טרי, מלא חמצן, מלא חומרים שהטבע עצמו שם בו – כדי לתקן, לרפא, לבנות.
הטיפול שלי בברכיים כולל כוסות רוח באזור, לפעמים גם בגב התחתון – כי שם יושב העצב שמזין את הרגל.
אם צריך – נוסיף גם הקזת דם מדויקת. לפעמים, רק לשחרר את הלחץ שתקוע שם – זה כמו לפתוח את הפקק בבקבוק סודה – פתאום כל הגזים יוצאים, והכאב נרגע.
"ומה עם מי שכבר החליף ברך?" – גם שם יש תקווה
כן, גם אם כבר עברת ניתוח, ויש ברזל בברך – אפשר להקל.
אני לא נוגע ישירות בשתל, כמובן. אני עובד מסביב. אני מחזק את מה שעדיין שלך – השרירים, הרקמות, הזרימה.
הגוף לא נכנע – הוא רק מחפש דרך חדשה לעבוד. אני שם כדי לעזור לו למצוא אותה.
"אבל אין לי בכלל סחוס, זה לא אבוד?"
תראו…
אבוד? זה מילה שאני שומר לארנבים שבורחים לי בגינה.
כשזה מגיע לגוף האדם – כל עוד יש נשימה, יש גם סיכוי.
אני לא מבטיח ניסים, אני מציע ניסיון.
ולפעמים, ניסיון – עם כוונה טובה, מגע מדויק ולב פתוח – שווה הרבה יותר ממאמרים ומרשמים.
לסיכום…
אם הברכיים שלכם כואבות, אם אתם קמים כמו רובוט ומתיישבים כמו סבא של רובוט – אל תתייאשו.
יש דרך, יש מגע, יש טיפול.
ואני פה – לא עם קסמים, אלא עם אהבה, הבנה, וידיים שיודעות לעבוד.
שלכם,
עזרא ברהום
מטפל בכוסות רוח, הולך ברגליים, וחולם בלב.
